שמרו משפט ועשו צדקה. פירוש ליחד ת"ת משפט עם צדקה מלכות כי קרובה ישועתי כי זה מקרב הגאולה: אשרי אנוש יעשה זאת. אפשר דהכונה דיתקן השכינה הנקראת זאת ובין אדם יחזיק בה וזה על ידי שומר שבת דהוא בחינת השכינה ושומר ידו מעשות כל רע לשמור שבת בכל פרטיו וכמו שאמרו רז"ל דבזכות שבת נגאלים. א"נ אפשר לפרש המשך הכתובים ונקדים איזה הקדמות בקצור נמרץ. זה יצא ראשונה דהגויים אומרים מעשה שמים עדיף ואם הקב"ה אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה וישראל סברי מעשה אדם עדיף ולכן ציונו הוא יתברך על המילה דאנו נעשה המילה לילד דמעשה אדם עדיף וזה טעם דציוה לשמור שבת הגם דבשמים ניכר מאד יום שבת בעליות העולמות וריבוי האורות עכ"ז מעשה אדם עדיף ולכן ציונו לשמור השבת. עוד נקדים מ"ש אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת. וכתב הרשב"ץ ז"ל בתשובותיו ח"א סי' כ"א דהרז"ה ז"ל פירש דהפלגה בים וכיוצא אי אפשר שלא יבא לידי חילול שבת כי מקומות סכנה הם ותוך ג' ימים אסור ומכאן אסר הרשב"ץ ז"ל למול גר בחמישי בשבת וה"ה לתנוק שחלה ונתרפא בה' בשבת שממתינין למולו והקשו האחרונים על הרשב"ץ דהא בהא דאין מפליגין תני דאם הוא לדבר מצוה שרי. ואפשר לישב דהתם גבי אין מפליגין דשגם מפליג ביום ג' אי אפשר שלא יבא לידי חילול שבת אלא שלא גזרו משום ישובו של עולם ומשום הכי היתירו בדבר מצוה. אבל בדבר שאם נעשה אחר שבת לא יבא שום סרך איסור אז גם לדבר מצוה משהינן ליה לאחר שבת. ועוד הקשו על הרשב"ץ ז"ל דהתנן קטן נימול וכו' לשנים עשר ולפי דעת הרשב"ץ זמנין דמשכחת טפי היכא דאקלע ריש שתא בג' ובד'. ויש לישב דלא אמרה הרשב"ץ אלא בחולה לא בבריא שמתעכב מסיבת בין השמשות דשבת ויום טוב. ועפ"ז אפשר לרמוז בפ' אלו אשרי אנוש יעשה זאת היא המילה וכמשז"ל דנקראת זאת ואשרי אנוש יעשה זאת הברית כי היא יסוד תורת משה ובן אדם יחזיק בה לשמור אות הברית כדחזי ונפל יסוד א"ה האומרים מעשה שמים עדיף. ועוד שומר שבת מקמי שבתא מיום ד' שלא להפליג בים וכיוצא וז"ש שומר שבת מקודם מחללו שלא יבא לחילול שבת כמ"ש הרז"ה. אך זה דוקא אם לא יש מצוה וז"ש ושומר ידו מעשות כל רע אז שומר שבת מקמי שבתא אבל לדבר מצוה שרי והשתא קשיא הוראת הרשב"ץ דגר לא ימול בה' אף דהוא דבר מצוה. ותו דילד יולד ומשום בין השמשות נתעכב נימול בה'. וז"ש ואל יאמר בן הנכר שרוצה להתגייר ואחרינן לימול בה' הבדל יבדילני שני הבדלות דלדבר מצוה שרי להפליג בד'. והבדל שני דילד דנתעכב משום בין השמשות נימול בה'. ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש כלפי הא דאמרן דמהמילה מוכח דמעשה שמים עדיף וליתא בסריס ומה יוכיח הוכח לזה אמר למאי דסליק מינה דהסריס לא יחוש לזה דבשמירת שבת יכול להוכיח דמעשה אדם עדיף וז"ש אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי דמעשה אדם עדיף ומחזיקים בבריתי דיכולים להשתדל בעניני מילה. וכלפי תרעומת הגר בה ללמד דאין ענינו דומה להני בי תרי דמפליג לדבר מצוה וילד דאשתהי משום בין השמשות. והם השני חלוקים שחלקנו וז"ש ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו דעד השתא היו דחויים ומה דמות יערוך הגר אשר אחר כמה שנים נדבה רוחו לילד דהוה חזי ויומי קא גרמי משום בין השמשות. גם מפליג לדבר מצוה משום דהתם דתמיד בא לחילול שבת. לא כן הגר דמצי לימול ולא יבא לחילול שבת כלל וז"ש כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי ואין כאן סרך איסור: והביאותים אל הר קדשי וכו'. שמעתי מהרב המובהק כמהר"ר אברהם רוזאניש ז"ל האחרון במ"ש פ"ג דע"ז אין לך הר וגבעה שלא יש ע"ז ומקשו התוס' משם הירושלמי דאיך נבנה בה"מ ע"ג הר ומשני על פי נביא. והוא ז"ל היה מתרץ במ"ש ז"ל דכשברא הקב"ה העולם ברא אבן השתיה והתפלל עליה יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי וכו' ואמרו בזהר הקדוש דכל מקום ששרתה השכינה אין רשות לסט"א לשרות בו והכא בבית המקדש התפלל הקב"ה כביכול ושוב אין רשות לסט"א לבא שם וז"ש והביאותים אל הר קדשי וכי תימא דהוו תרתי דסתרן הר קדשי דכל הר יש בו ע"ז לז"א ושמחתים בבית תפלתי אני התפללתי בעת בריאת העולם וא"כ עולותיהם וזבחיהם לרצון. דכיון דשרתה קדושה אין רשות לסט"א וביתי בית תפלה יקרא לכל העמים הסט"א ואין רשות לסט"א לבא: והכלבים עזי נפש וכו'. שמעתי מעטרת ראשי אבא מארי ז"ל משם הרב הגדול מהר"ר יהודה רוזאניס ז"ל דאמרו רז"ל צדקה עשה הקב"ה עם הכלב שמשהא אכילתו בבטנו ג' ימים לפי שמזונותיו קשים אבל הכלב אינו יודע טיבותא זו ומעין דוגמא כתיב והיה ה' עם השופט דכשמכוין לבו ודעתו לשמים ה' עזרו ומגינו ונותן בלבו הטוב וז"ש והכלבים עזי נפש צועקים ואינם יודעים הטובה שעשה להם הקב"ה שישהא אכילתם ג' ימים וז"ש לא ידעו שבעה אינם יודעים שהם שבעים ג' ימים מאכילה אחת. והמה רועים שופטי ישראל לא ידעו הבין מאי דכתיב והיה ה' עם השופט וע"כ איש לדרכו פנו. שאם היו מבינים כי ה' עם השופט לשים בדעתו הראוי והנצרך היו נושאים בעול לשפוט את ישראל וכרועה עדרו ירעה בהשגחה גדולה מן השמים לטוב ולמוטב:
